כך נוצרת תרבות

לאחרונה התבשרתי שספרי 'שפת הסימנים של נועה' נכלל ברשימת ספרי הילדים האהובים בכל הזמנים, של ירחון 'הורים וילדים '. איזה יופי! שמחתי כמובן על הבחירה בספר ,שראה אור לפני כשלושים וחמש שנה וגם שאלתי את עצמי כיצד נמדדת אהבה שכזאת - לפי מספר העותקים שנמכרו בחנויות ? לפי רשימות רבי המכר? לפי זיכרונות ילדות? לפי מספר ההשאלות בספריות? לפי מספר ההדפסות החוזרות? לפי תוצאות מצעדי הספרים?

השוואת הרשימות של ספרי ילדים אהובים שפורסמו במרוצת השנים עשויה להיות מעניינת, ואולי תהיה בה תשובה לכמה מהשאלות, אבל מה שחשוב בעיני זו הכותרת המשותפת לכולן: 'ספרי ילדים אהובים'. בהקשר זה בחנתי כמה רשימות של ספרים אהובים, שהתקבצו בדףדף במרוצת השנים.

אלה שכלולים במדור 'ספרים' ומעידים על האהבות האישיות של חברי למערכת ושלי. אלה שכלולים ב'מאגר ההמלצות' ומעידים על אהבותיה של נירה לוין, עורכת מדור הביקורות.. אלה שכלולים במדור 'ספרים שאהבנו' ומעידים על אהבותיהם של גולשים, שהיו ילדים לפני שנים. ואלה שכלולים במדור 'אלופי הקריאה' ומשקפים מה שילדים אוהבים היום.

כצפוי, שלוש הרשימות הראשונות דומות זו לזו ואילו הרשימה האחרונה שונה מהן במובהק ואין מנוס מהכרה בעובדה שאהבות של ילדים בימינו שונות מאלה של מבוגרים, גם במה שנוגע לספרים..

עם זאת, לקראת 'שבוע הספר' אני רוצה לחזק את ידיהם של אותם הורים, מורים, סבים, מולי'ם וספרנים, שאינם מתייאשים ופועלים כמיטב יכולתם כדי לקרב את ספרי הילדים האהובים עליהם אל ילדיהם, נכדיהם, תלמידיהם ולקוחותיהם, בתקווה להדביק אותם באהבה זו, שהם יעבירו , בבוא היום, לדור הבא אחריהם, כי כך נוצרת תרבות.